מושגים מתקדמים במוזיקה

מושגים במוזיקה:

  1. דינמיקה- דרגות העוצמה של הצלילים, מחלש מאוד (פיאניסימו) לחזק מאוד (פורטיסימו) וכל מה שביניהם. דימינואנדו- פוחת והולך. החלשה הדרגתית של עוצמת הצליל. קרשנדו- Fade in. התחזקות הדרגתית של עוצמת הצליל (השמעה: אודיסיאה בחלל של קובריק).
  2. גוון- האפיון של הכלי או המרקם המוסיקלי. למשל אם חליל מנגן צליל מסוים והאבוב מנגן את אותו הצליל באותו אורך בדיוק ואותה עוצמה דינמית, אנו נזהה שזה שני כלים שונים (over-tones) (השמעה: מוריס ראבל- בולרו).
  3. ארטיקולציה- אופן חיתוך הצליל, הנפוצים ביותר הם לגאטו (קשור ביחד, בלי הפסקה בין הצלילים) וסטקטו (נגינה באופן לא מחובר, חד וקופצני).
  4. קולות במוסיקה- קולות זו הדרך לסדר את הצלילים לפי הגובה שלהם. במושג “קול” משתמשים בעיקר במקהלה כמובן, אבל באותו מושג אפשר להתייחס לדברים אחרים. יש 4 קולות מרכזיים:
  • סופרן- הקול הגבוה של הנשים (השמעה: “מלכת הלילה”- מוצרט)
  • אלט- קול נמוך של הנשים
  • טנור- קול גבוה של הגברים
  • בס- הקול הנמוך של הגברים – דוגמא לשיר באתר של אילן אביב – אולפן הקלטות
  • גם בהרכבים חד-מיניים מתייחסים לשוני בטיפוסים.
Processed with VSCOcam with b4 preset

מסע מהבארוק אל הבארוק המאוחר (סגנון הרוקוקו) ואז התקופה הקלאסית.

 

הבארוק

 

1600-1750. משמעות המילה בארוק- פנינה מעוותת, שאינה מושלמת בצורתה. הכינוי הזה ניתן לבארוק כי הוא היה נראה לאנשים אז כמו עיוות של התקופה שלפניה, שנקראה הרנסנס (1430-1600). בבארוק מטשטשות כל התכונות שיוחסו לרנסנס כמו הרמוניה בין דברים, סימטריה, שלמות וכו’ (השמעה: רנסנס- פלסטרינה). בבארוק הייתה התחדשות מחודשת של הדת הקתולית שהפכה על פיהן כמה מפלות שנחלה במאה ה-16. הבארוק היה סגנון שהתפתח על רקע מה שמכנים הקונטרה-רפורמציה. הרפורמציה זה היה שינוי ופיצול בכניסה הקתולית עם היווסדה של הכנסייה הפרוטסטנטית. הכנסייה הקתולית שינתה על כל תולדת האומנות- היא הרגיש שהיא חייבת להחזיר את המאמנים לחיקה אז היא הנהיגה קונטרה-רפורמציה. היו הרבה התלבטויות בוותיקן איך מחזירים את כולם לחיק הקתוליות ואחד הדברים היה להעביר מסר ברור לאומנים מכל הסוגים שהם צריכים לעשות כל מה שהם חושבים באומנות שלהם כדי לקרב את האדם המאמין חזרה לכניסה הקתולית. האדריכלות הבארוקית זה בד”כ בניינים שמתוכננים בממדים אדירים, בשימוש בחומרים מאוד עשירים ועיצובים מורכבים ודרמטיים במופגן. חלוץ של העניין הזה היה ציר והפסל והאדריכל ברניני. בציור למשל ציירי הבארוק הוציאו יצירות שגם הן נועדו לדבר אל הרגשות והחושים- למשל הצייר קראבג’יו. הוא חלוץ ציירי הבארוק.

המוסיקאי הבארוקי שאף לביטוי רגשי חזק נורא ורב עוצמה, ובשביל זה הוא היה צריך ליצור שפה חדשה ואמצעים אחרים מאשר ברנסנס. אז נוצרה הפרקטיקה הראשונה והפרקטיקה השנייה (בארוק). הפרקטיקה הראשונה (פרימה-פרקטיקה) הוא הסגנון הישן (סטילה אנטיקו). זהו הסגנון המאופק והמרוסן של פלסטרינה. החוקים האלו הם כדי שלא יהיה יותר מדי רגש. הקתולים הבינו שדווקא בעניין הרגשי אפשר להחזיר את המאמינים ולכן נוצר העניין הזה במוסיקה. מולה נוצרה הפרקטיקה השנייה (סטילה מודרנו) שמעוניין להשתמש ברגשות ובכוונה משתמש בהבעה דרמטית וריגושים. נוצרה תורה של מוסיקה והיא נקראה תורת הא-פקטים. זהו מין מילון של ניבים מוזיקליים של הבארוק. הרצון ליצור שפה הבעתית שתביע רגש חזק- כל פרק מוזיקלי בבארוק צריך להיות בעל הבעה מוזיקלית אחת (שמיעה: האריה של דידו).

 

 

הבארוק המאוחר (סגנון הרוקוקו)

 

המחצית השנייה של המאה ה-18. באמצע המאה ה-18 שלט באומנויות סגנון הרוקוקו שבו התגלמו ההידור והתחכום של חיי החצר האריסטוקרטים. הרוקוקו הוא שלב באומנויות החזותיות כמו גם במוזיקה שמתרחש באופן סימולטני עם הסיום של תקופת הבארוק. רוקוקו לקוח מהמונח “רוקאיי” אומנות שהיא מסלע או מאבן, מקונכיות אבן, צדפות. מוטיב שהיה מאוד אהוב על אדריכלים צרפתיים וזאת כדי לרכך את התפארת הקודרת והעצומה של הבארוק. עברו למשהו קישוטי יותר. הרוקוקו הוא עדיין אומנות של האריסטוקרטיה וצריך להבין גם ההתפתחויות הפוליטיות של אותה התקופה.

בצרפת, שלט לואי ה-14, מלך חזק ואבסולוטי שנפטר ב1715, אחרי שהוא ראה ודאג להיווצרותן ליצירות אומנות נשגבות ורבות שכאלה, שמגלמות את השיא של הבארוק. במידה מסוימת גם השלטון החזק שלו מסמל את הכוח והגודל של הבארוק. אחרי לואי ה-14, בגלל שלואי ה-15 היה ילד, יורשו היה הדוכס מאורליאון, שלא התעניין במיוחד בענייני המדינה אבל היה לו כשרון לנצל וליהנות מהפריבילגיות של מעמדו. שלטונו נמשך עד 1732. מאפייני שלטונו- הרשמיות של טקסי החצר פינתה את עצמה לאווירה פחות רשמית ויותר חופשית. משחקיות וחוכמה היו התכונות המועדפות בחצר, שהייתה עד להורדת המחיצות בין האריסטוקרטיה למעמדות הפחותים ממנה. חברים במשפחה המלכותית התערבבו בחופשיות רבה יותר עם אנשים ממעמד נמוך יותר, ואפילו השתתפו יחדיו בהצגות של אופרה וכו’. בנוסף, החיים החברתיים של האריסטוקרטיה נטו לעבור מהארמונות לבתים קטנים יותר. האינטימיות של הסלון הייתה נראית להם עדיפה על הרשמיות של ארמון ורסאי. מגמה זו התעצמה בימיו של לואי ה-15. אמנות הרוקוקו היא יותר משחקית ואינטימית מאשר אומנות הבארוק. הרוקוקו שייך לחצר האריסטוקרטי ולגינוניו אך יש בו משהו רגוע יותר. הקצנה של רגשות שהיו מאוד שכיחים בבארוק נחשבו לא במקום ואפילו טעם רע. אמנות הרוקוקו מעוניינת יותר לענג בחן ואלגנטיות מאשר לרגש ולהדהים. פעמים רבות אומנות זו מתארת את העולם כעולם של פנטזיה ומשחק. בציור מתחיל המראה השקרי, כפר גס וקטן שנבנה בארמון ורסאי היה לוקיישן אופייני לציורי התקופה. הסט הזה מולא בהרבה אנשי חצר ששיחקו שהם רואים חדרנים וחרדניות, אך נהנו מהמשחק. המלאכותיות ברורה מאליה. בחלק ציורי הרוקוקו רואים מסיבות גם שגברים ונשים עסוקים במשחקים וריקודים ופעמים רבות בתנוחות של חיזור ואהבה. פרנסואה בושה הוא דוג’ לציורי רוקוקו. עוברים לפורטרטים קטנים יורת שמתאימים לתלייה בחדרים קטנים יותר והאנשים נראים יותר אנושיים וטבעיים יותר. בארכיטקטורה רוח הרוקוקו באה לידי ביטויו באותו האופן, בהעדפת היומיומי על הגרנדיוזי. העדפת המענג על מה שיוצר יראת כבוד. בעיצובים הפנימיים רואים רהיטים שונים שמבטאים תכונות של קלות, אלגנטיות והעדפה לדברים קטנים וקישוטים קטנים שהיו מבוססים על אובייקטים טבעיים, למשל הצדפות, עלים וכו’.

במוסיקה, המקבילה המוסיקלית של הרוקוקו היא הסגנון הגלנטי. סגנון זה מביא להדגשה דומה של קלילות והידור בהחלפה של התבניות המורכבות של מוסיקת הבארוק במוסיקה קלילה יותר ומלודיות חופשיות וזורמות יותר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *